שירלי פלג ממפה עבור הגרושה הטרייה את הגברים שמחכים לה בחוץ. ועל הפרק: הילד, הגרוש הטרי ועוד

היתכן שבסיבוב השני דבר לא השתנה? רחל דסברג על כרוניקה ידועה מראש של פירוק, בניה ומיחזור

אסנת בוקופצר, בננה שחזרה לשדה הקרב, תדווח לנו מהשטח על החוויות שלא היית מאמינה שמחכות לך. בטור הפותח היא בוחנת את השינויים רגע אחרי שהגבר שלה קם ועזב את הבית

למי שחוותה כבר פרק א' בחייה ונחלה כשלון, אבל כבר ילדה ילדים והיא לא ילדה בעצמה (כמוני 45), למה לבזבז כל כך הרבה אנרגיות בניסיון לבנות מתכונת דומה לפרק חדש? כמי שהיתה נשואה 20 שנים והתנערה מהחבילה לפני 5 שנים, ...

פרק זמן לא קצר עוד עמדנו בגבורה מאחורי החלטותינו המשותפות. הלכנו לישון ביחד, לא נרדמנו כועסים ואם לא רצינו סקס פשוט אמרנו "לא" ובן זוגנו הטרי רק חייך ואמר: "או.קיי. דיר, סו טומוררו"

החלטה שנעשתה בעשור הקודם בחיינו יכולה להכתיב לנו את החיים? איך מגיעים להחלטה שדי? ומה הכי מפתיע שם בחוץ? יעל חן על הדרך החוצה

אני נוסעת הביתה ואז חיי נכנסים לעמדת ההמתנה המסורתית שהשנים והילד קצת השכיחו את טעמה המתוק מריר - ה"יצלצל/לא יצלצל" אמנם התחלף ב"ישלח מייל/לא ישלח מייל" (דיסקרטיות, זוכרים?) אבל הטעם התיכוניסטי נשאר אותו טעם